אמש הלכה לעולמה הדה בושס עיתונאית ומבקרת תיאטרון, רדיו וטלוויזיה ישראלית.

הדה בושס (1933 – 15 באפריל 2012) הייתה עיתונאית ומבקרת תיאטרון, רדיו וטלוויזיה ישראלית.
ביוגרפיה

בושס נולדה בתל אביב וגדלה במושבה גדרה. סבה וסבתה, צבי ולאה הורביץ, היו ממייסדי המושבה. למדה בגימנסיה "הרצליה". שירתה בצה"ל בחיל הרפואה. למדה היסטוריה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, נסעה ללונדון עם בעלה שעבד כטייס באל על והשלימה את התואר הראשון באוניברסיטת אוקספורד, עשתה תואר שני בספרות אנגלית כשנושא התזה שלה עסק בוירג'יניה וולף. במהלך שהותה באנגליה כתבה למוסף הארץ.

בעקבות גירושיה ב-1959 שבה לישראל, היא הועסקה כמזכירת המערכת ב-"קשת", כתב עת לביקורת ספרות שייסד אהרן אמיר, והחלה לכתוב מאמרי ביקורת. בנימין תמוז הזמין אותה לעבוד בעריכת עמודי "תרבות וספרות" בעיתון "הארץ" ומאוחר יותר החלה לכתוב טור בענייני סגנון ואופנה. המדור "לאן ללכת" פרי עטה הופיע במוסף השבועי של "הארץ". עם הזמן החלה לכתוב גם ביקורת רדיו וכן החליפה את ד"ר חיים גמזו, מבקר התיאטרון של העיתון, כשהלה היה בחופשה.

ביוני 1967 חתמה ביחד עם אישים אחרים כמו נתן ילין מור, אייבי נתן, עמוס קינן ויגאל תומרקין על קריאה להקפדה על יחס הוגן כלפי תושבי השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, כדי לא לתת נשק בידי התעמולה האנטי-ישראלית[1].

עם תחילת שידורי הטלוויזיה בישראל החלה לכתוב גם ביקורת טלוויזיה, בין השאר היה לה טור קבוע במוסף הארץ בשם "הטלוויזיה של השבוע". על פי עוז אלמוג, התאפיינה ביקורתה של בושס בכתיבה בהירה ותמציתית[2].

כך ביקרה בושס, למשל, את הסדרה "חדווה ושלומיק":
אנטי תרבות פירושה שארץ שלמה עוסקת ב'חדווה ושלומיק' אם לרעה ואם לטובה, והדבר נעשה לשיחת היום. אנשים שלא היו יודעים מעודם על קיומה של סדרה כזאת בתנאים אחרים דנים בנושא שאין מה לומר בו. על כן 'חדווה ושלומיק' היא אנטי-תרבות מעליבה… יעל אביב היא אמנם שחקנית נאה וסימפטית, ונדיר מאוד לחזות באשה יפה ומושכת על הבימה והמסך הישראליים – וגם זו נחמה. מנחם זילברמן לעומת זה, דומה מזוהה עם דמותו של שלומיק, הגאון התורן הישראלי המצוי, בעל המבט האטום, הבעת הפנים הקפואה וחסרת הרגישות, ואמרי השפר האינפאנטיליים… חדווה ושלומיק נעשו לגיבורים של עולם ילדות. ואם אני זוכרת את גיבורי עולם הילדות שלי זה לדעתי אנטי חינוכי. אולי גם משום כך יש להרהר בטרם מעלים סדרות מסוג זה.
– [3]

בשנות ה-90 עברה בושס לכתוב בעיתון "ידיעות אחרונות", וב-1996 פוטרה והחליף אותה יובל נתן.

ב-1981 פרסמה ספר סיפורים קצרים בשם "ההר השלישי: סיפורים"
התייחסויות בתרבות

בשנת 1969 הוציאה להקת השלושרים את השיר "מי מפחד מגברת לוין" (מילים: יהונתן גפן)[4]. ברבות השנים עלתה הסברה כי הדמות המרכזית בשיר, בעלת טור ביקורת בעיתון משפיע, מבוססת על בושס.
Cquote2.svg עדיין נמצאת באותו הקפה אבל בידה עפרון
כותבת בכתב מסוגנן ויפה על ענייני תיאטרון Cquote1.svg

גפן עצמו, בספרו "חומר טוב" שיצא בשנת 2001, הכחיש את הקישור בין גברת לוין להדה בושס[5].

בתחילת שנות ה-80 הקימו רם אוריון ורוגל אלפר להקה מחתרתית בשם "הדה בושס" על שמה של המבקרת[6].

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%A1